אוטו-מינכן: סיכום כנס Waves 2024 של מערכת Make

21/11/2024

לרוב כשאני אומרת שאני עוסקת באוטומציה עסקית, אין לאף אחד מושג במה מדובר.

אז כמה מגניב זה להיכנס לאולם מלא באנשים ונשים (טוב נו, בעיקר אנשים), מכל העולם, ולא להצטרך להסביר לאף אחד מה זה אוטומציה עסקית?

זה בדיוק מה שקרה לי בכנס Waves 2024 של Make 🙂

לכאורה זה היה עוד כנס מקצועי מהסוג שכולנו פגשנו לפחות פעם אחת: תגי שם, מרצ'נדייז, קוקטיילים, נאומים נלהבים עם משפטים שתוכננו כדי למשוך מחיאות כפיים ותעופה עצמית במינונים גבוהים.

אבל בין לבין פגשנו מערכת שבאמת אכפת לה מהמשתמשים שלה, שלא מפסיקה להתפתח, שהתחילה בקטן והגיעה רחוק מאד בזכות חומר אנושי מעולה, ושברגעים אלו ממש ממשיכה לעשות הכל כדי להמשיך ולהיות מספר 1 בתחום.

באופן טבעי, הרבה מהנאומים ומהמושבים בכנס סבבו סביב AI והשילוב שלו בתהליכי אוטומציה.
כך למשל הציג ה-CEO של Make את 10 האפליקציות שנמצאות בשימוש הכי אינטנסיבי במערכת:

אני כמובן התמקדתי בזה ש-Airtable נמצאת שם במקום הרביעי 😇 עוד על שילוב AI באוטומציה ב-Make בהמשך הפוסט. אבל עיקר הכנס סבב סביב חשיפה של חידושים משמעותיים במערכת – בין כאלה שכבר נכנסים לשימוש ובין כאלה שעדיין בפיתוח.

⚠️ הפוסט הוא טכני ומיועד בעיקר לאנשי ולנשות אוטומציה, אבל אפשר לחשוב על זה כך: השיפורים במערכת מאפשרים ויאפשרו לאנשי מקצוע לתת שירות עוד יותר טוב לעסקים ולחברות, כך שכולנו מרוויחים! (אז אם יש לך איש/אשת מקצוע בתחום האוטומציה שהם לא אני, לגמרי אפשר לשלוח לינק 😉)

אז… שנתחיל?

🚀 שילוב AI בתוך העבודה ב-Make

קיים כבר היום: טאב של AI בחלון הפונקציות במערכת, אפשר להשתמש בו כדי לחולל פונקציות/נוסחאות או תוכן טקסטואלי לשימוש כאינפוט בסנריו בהתאם לצורך. השימוש מבוסס על קרדיטים בדומה לכל AI אחר, והם מתאפסים כל פרק זמן קבוע בהתאם לרמת החשבון. בהמשך הפונקציה הזו אמורה גם להציע ערכים מתאימים למיפוי בפרמטרים שונים ועוד.

אפליקציה חדשה בשם Make AI tools (כרגע ב-Beta): Make יצרו אפליקציית AI עם פרומפטים מובנים מוכנים כמו תקציר של טקסט, ניתוח אווירה של טקסט חיובי/שלילי ועוד. גם כאן השימוש יהיה מבוסס טוקנים, פשוט בלי הצורך לצאת ל-OpenAI אלא הכל מתנהל מתוך אפליקציה פנימית של Make. התנסיתי קצת בבטא, בינתיים עוד לא עפתי אבל הכיוון מסקרן.
בתכנון: AI לפיתוח אפליקציות ל-Make – תהיה אפשרות להזין URL של דוקומנטציה, וה-AI יבנה עבורנו אפליקציה ל-Make על פי התיעוד. אם זה יעבוד טוב זה יהיה מד-הים 🙂

🧩 חדש וגאוני: ה-GRID של Make

בעבודה שוטפת עם אוטומציות ובנייה של מערכות קיימת מורכבות בהבנה של הזרימה והקשרים בין הסנריוז השונים. כולנו רגילים לעבוד עם כמה מערכות במקביל, לחבר ביניהן באופנים שונים (לפעמים עם Make, לפעמים באוטומציה פנימית או באינטגרציה מובנית וכו').

כמה פעמים יצא לך לתהות מה בעצם מפעיל כל סנריו, או לשבור את הראש על איזו תקלה כשחצי מהזמן מתבזבז על להבין בכלל מה קרה, איפה ולמה?

אז קבלו תיעוד נדיר מהרגע שבו נחשף ה-Grid:

מה ראינו פה בעצם?

הקושי שתיארתי נובע מכך שפרויקטים גדולים לעתים קרובות נבנים בלי תיעוד מספק, מה שיוצר "קופסה שחורה" של תהליכים. תיעוד זה משעמם ולא כיף. אנחנו כמפתחי אוטומציה אוהבים להתמקד בביצוע המשימה עצמה ופחות בלכתוב בצורה מפורטת מה עשינו ואיך. כך נוצרים תרחישים סופר מורכבים שאפילו לנו עצמנו קשה להבין בדיעבד, שלא לדבר על גורם אחר שנכנס לסנריו שמישהו בנה ומנסה לפצח מה קורה בו. זה כמובן יכול לגרום לטעויות ושבירה של אוטומציות, ולהמון קשיי תחזוקה.

ה-Grid (נפתח כרגע ב-Beta ובהמשך יושק לכולם בכל רמת חשבון) מאפשר לראות "מלמעלה" את המבנה של כלל האוטומציות בחשבון, והוא אינטראקטיבי: בלחיצה על כל נקודה בגריד אפשר לגשת לסנריו, לוובהוק או למשאב החיצוני (למשל קובץ גוגל שיטס) שמחובר אליה. כלומר, אפשר לראות את התמונה הגדולה של המערכת – וגם לרדת לרזולוציות הקטנות של איך א' מתחבר לב' ולג', שבתורם מחוברים לד' ולה' ושוב לא'. כך יהיה ברור איזה סנריו משתמש באיזה אינפוט, איזה אאוטפוט הוא מפיק ולאן כל שביב דאטה מגיע.

התוצאה? מעין דוקומנטציה אוטומטית של האוטומציות בארגון, שמתעדכנת בכל שינוי שנעשה בלי שבן אדם יצטרך לזכור לעדכן איזה מסמך תיעוד שנמצא איפה שהוא (ומי זוכר לעשות את זה).

העתיד נראה מצוין, ועם הרבה פחות אוטומציות שבורות! 😍

⭐ עוד חידושים שאפשר למצוא במערכת כבר עכשיו (או בקרוב מאד)

מודול חדש שנקרא Scenarios ומאפשר ליצור קשרים של סנריו-אב וסנריו-בן. במקום להשתמש בקריאת HTTP שקוראת לסנריו אחר שמתחיל בוובהוק, המודול מאפשר העברת דאטה מסנריו אחד לאחר באופן מובנה. האאוטפוט של המודול הזה מראה את ה-ID של הריצה, כך שאפשר לעקוב יותר בקלות אחרי מעבר של נתונים ממקום למקום.
בהמשך תהיה אפשרות לראות בעמוד של כל ה-Scenarios המחשה ויזואלית של הקשרים – Relation tree שיראה מה קורא למה.

עריכה של קונקשנים ו-KEYS קיימים: כשקונקשן מפסיק לעבוד (למשל כי מישהו החליף סיסמה ולא טרח לספר לנו), כבר אין צורך ליצור קונקשן חדש ולהחליף אותו בכל הסנריוז אחד-אחד – לכל קונקשן/KEY יש עכשיו כפתור Edit שמאפשר להכניס את הפרטים העדכניים ולשמור.

ממשק חדש לעמוד הבית: עמוד הבית של ארגון ב-Make מכיל כיום המון אינפורמציה, ודי קשה להתמצא בו.
לכן עוצב עמוד בית חדש, שכבר שוחרר אצל חלק מהארגונים ב-Beta ויגיע אל כולם בהמשך. בעמוד הבית החדש, במקום סרגל הניווט האופקי יהיה תפריט ראשי (שקיים היום בסגול בצד שמאל), ובלחיצה על אחת האופציות בו ייפתח תת-תפריט עם האופציות הרלוונטיות לאותו פיצ'ר. תהיה אפשרות לראות את הדברים בהקשר של כל אפליקציה שמחוברת ל-Make – איזה קונקשנים יש לאותה אפליקציה, לאיזה וובהוקים היא מחוברת, איזה סנריוז משתמשים בה – כלומר, במקום שכל פיצ'ר במערכת יהיה ב"סביבה" משלו, הם שואפים להראות כמה שיותר חיבוריות בין האזורים השונים והבנה של איך כל דבר מתחבר לאחר. תהיה גם אפשרות לפלטר בעמוד של כל הסנריוז לפי פעיל/לא פעיל ועוד.
הקצאת משאבים וניהול יוזרים משוכלל יותר בחשבונות ארגוניים: גם כאן הפיצ'ר שוחרר באופן חלקי נכון לעכשיו, הרעיון הוא שתהיה אפשרות להקצות כמות אופרציות מוגבלת לכל Team בתוך הארגון וליצור קבוצות של יוזרים שיאפשרו להגדיר הרשאות מדויקות יותר לכל יוזר מבחינת מה הוא יכול לעשות במערכת. זה כולל היסטוריה של מה כל יוזר עשה בחשבון – בנה סנריו, מחק סנריו, יצר קונקשן וכו', שנשמרת עד שנה אחורה.

📅 ועוד חידושים המתוכננים לעתיד הקרוב או הרחוק

סידרתי אותם לפי מידת ההתלהבות שלי מכל פיצ'ר 😎

השהיה של סנריו לדיליי ארוך: כיום המערכת מאפשרת עד 5 דקות השהיה, בעתיד יהיה ניתן להשהות סנריו למשך זמן ארוך יותר (בהדגמה הראו השהיה ל-30 יום). בזמן הזה הסנריו יופיע ב-History בסטטוס On hold ויוצג מתי הוא מתוכנן להמשיך לרוץ.
ניהול טוב יותר של ריצות שכשלו: לא יהיה צורך בהוספת Error handler מסוג Break לכל מודול ומודול בנפרד, אלא כברירת מחדל ריצות שכשלו יישמרו תחת ה-Incomplete executions בהיסטוריה של הסנריו, ומשם יהיה אפשר להריץ אותן שוב. בנוסף, תהיה אפשרות להריץ בבת אחת הרבה Incomplete executions ולא אחד-אחד (נקודת כאב של הרבה אנשי אוטומציה, איזה כיף שיאפשרו את זה!).
אפשרות לשמור אינפוט ספציפי לצורך הרצת טסט לסנריו, כך שיהיה אפשר להריץ את אותו הדאטה בקלות שוב ושוב, בלי צורך למלא טופס 200 פעם או לשלוח דאטה ממערכת אחרת כמו Postman/Insomnia.
דשבורד מפותח יותר בעמוד הבית, שיעזור להבין בין השאר כמה אופרציות כל סנריו צורך בשוטף, אחוז השגיאות בכל סנריו, האם היו שינויים מחודש לחודש וכו'. אפשר יהיה לעשות sort לפי כל אחד מהנתונים וכך לעשות אופטימיזציה לניצול האופרציות בחשבון.
אפשרות לשמור וריאציות שונות של אותו סנריו, ש"יחיו" במקביל, ולהגדיר איזו מהווריאציות היא Live כרגע ואיזו היא ב-Production. יקל על יצירה של שינויים בסנריוז קיימים בלי לפחד לשבור אותם.
פישוט של תהליך האותנטיקציה מול אפליקציות מבלי שהלקוח יידרש לחשוף את הסיסמאות שלו לאנשי המקצוע, ואפשרות להגדיר קונקשן מסוים כ-Private כך שהיוזרים האחרים בארגון לא יוכלו לגשת אליו.
כדי להימנע מ-rate limits מול API, תהיה אפשרות להגדיר כמות מקסימום של קריאות שירוצו בדקה בכל קריאת API למערכת חיצונית.
אפשרויות אבטחה גבוהות יותר ל-Webhooks כדי לוודא שרק קריאות לגיטימיות מתקבלות במערכת.
שכלול אפשרות הדוקומנטציה של סנריו באמצעות Notes: הוספה של Rich text כולל הדגשות, לינקים וכד', אפשרות לחפש בתוך הטקסט של ה-Notes (אני באופן אישי בקושי משתמשת ב-Notes אבל אולי אם הם יהיו יותר אפקטיביים זה יעזור).

🤖 AI ואוטומציה בכללי – למה אפשר לצפות?

התובנה המרכזית שלקחתי מכל העיסוק ב-AI במהלך הכנס היא למעשה חיזוק למה שכבר ידעתי: AI לא יחליף אותנו כבני אדם (בדיוק כמו שאוטומציות לא מחליפות אותנו), אבל הוא יכול לשדרג ולהעיף את היכולות של כולנו לגבהים חדשים (בדיוק כמו שאוטומציות עושות!).

ראינו למשל הדגמה של שיחת טלפון באמצעות סוכנת AI שנותנת למתעניינים בנדל"ן פרטים על הדירה שבה התעניינו ומתאמת עבורם ביקור בדירה – כאשר החיבור ל-Make מאפשר להכניס את הביקור ישירות ליומן בסיום השיחה, ולשלוח ללקוח הודעת אישור עם כל הפרטים. באופן הזה, חברת הנדל"ן לא צריכה להתעסק בעבודה השחורה של שיחות עם מתעניינים ותיאום פגישות, והזמן של העובדים מנוצל בצורה טובה יותר.

חברה נוספת הדגימה שימוש ב-AI לצורך "שידוך" בין מועמדים לעבודה לבין משרות שמתאימות להם. ה-CEO ציין שבעבר הם היו צריכים לעשות 50 שיחות טלפון למועמדים כדי לאייש כל משרה, וה-AI מאפשר להם לקיים את האינטראקציה הראשונית בהתכתבות עם המועמד ללא מגע יד אדם – ולאסוף את כל המידע בצורה מסודרת למערכת הניהול שלהם באמצעות Make. המועמדים מקבלים מה-AI מידע רלוונטי ומענה לשאלות שלהם, ובסופו של דבר צריך לעשות 2-3 שיחות טלפון למועמדים הרלוונטיים ביותר. שוב – אין פה החלפה של המגייסים, אלא ייעול משמעותי של העבודה שלהם.

כל החברות שהדגימו שימוש ב-AI הדגישו שבמקרים מסוימים בן אנוש יהיה חייב להיכנס ללופ – למשל, במקרה של ה-AI למציאת מועמדים לעבודה, היה מצב שבו מישהו כתב לו "סבתא שלי נפטרה אז לא אוכל להגיע לראיון", והבוט "השתתף בצערו" – זה בדיוק מסוג המקרים שבהם הם רוצים לגרום ל-AI להפסיק את השיחה ולהעביר את הטיפול לבן אדם.

בנוסף, בתחילת כל שיחה צריך ליידע את הנמען שמדובר ב-AI ולא בבן אדם שנמצא איתו באינטראקציה – דגש מעניין ולהערכתי לא בהכרח מוסכם על כל חברה שמשתמשת בכלים האלו כיום. בעיניי זה דגש סופר חשוב: אם אני יודעת שאני מתכתבת/מדברת עם AI ולא עם בן אדם, הציפיות שלי ביחס לשיחה יהיו אחרות, וסיכוי גדול יותר שהאינטראקציה תסתיים בטוב.

🤭 וחוץ מזה…

גיליתי שבארצות מסוימות, Michal הוא שם לגיטימי לגבר 😀

כמו כן, מה רבה הייתה אכזבתי כשגיליתי שאמנם בהרשמה לכנס נתנו להזמין אוכל כשר – אבל בפועל, הקייטרינג במקום לא ידע כשרות מה היא. האוטומציה נתקעה באמצע הפלואו 🤦🏻‍♀️ ובכן, המסעדה הכשרה (והנהדרת והמומלצת!) בלב מינכן עשתה עליי קופה נאה באותו ערב.