בפוסט הקודם כתבתי על פרסונליזציה,

וחשבתי שזו הזדמנות טובה לחדד משהו בכל הנוגע לאוטומציה בתקשורת עם מתעניינים/לקוחות.

עם הזמן הבנתי שיש אצלי מדרג בשילוב של אוטומציה בכל הנוגע לתקשורת אנושית (מיילים בעיקר).

המדרג הזה מקביל למה שאפשר לכנות "מסע הלקוח":

כשמגיעות פניות חדשות – הן מקבלות מייל מיידי בצורה אוטומטית,

לשליחת הצעת מחיר יש לי מייל די אוטומטי שאני משנה בו את הניסוח מעט בכל פעם,

אבל ללקוחות שאני עובדת איתם/ן בפועל – אני בחיים לא אשלח מייל אוטומטי.

מה אני כן יכולה לעשות כדי להקל על עצמי לכתוב את המיילים האלה,

שהם לרוב ארוכים ועם הרבה מידע שעדיף שלא אפספס?

יש לי אוטומציות שמייצרות לי *טיוטה* בתיבת המייל בזמן המתאים,

כך שכל הבסיס של המייל כבר נמצא שם.

כל מה שאני צריכה לעשות זה לערוך: 

להוציא מה שלא רלוונטי, להוסיף מה שחסר, לשנות חלק מהטקסטים לפי אופי הפרויקט והלקוח/ה ולשלוח.

אלו ממש לא מיילים אוטומטיים, ובכל זאת חסכתי לעצמי את הסיכון ש:

1. אשכח לכתוב את המייל מלכתחילה.

2. אפספס פרטים חשובים שצריכים להיות כלולים במייל הזה.

3. אדחה את המשימה לנצח כי למי יש כוח לכתוב מיילים ארוכים (כשהם כבר חצי כתובים זה הרבה יותר קל).

אז למה לא לעשות את זה גם עם פניות שעוד לא הפכו ללקוחות?

פשוט מאד: 

הדיפרנציאציה וההתאמה שנדרשות עבור לקוחות קיימים,

בדרך כלל לא ממש רלוונטיות בשלב הפנייה הראשונית.

אנחנו עוד לא מכירים/ות, עוד לא הבנתי מה הצרכים שלך ואם יש לי דרך לעזור לך,

ולכן מענה כללי יהיה מספיק בשלב זה.

יותר מזה:

התהליך שתיארתי עם יצירת הטיוטות אמנם חוסך לי הרבה, 

ובכל זאת הוא דורש זמן והשקעה.

אם אני אשקיע את הזמן הזה עבור כל פנייה ופנייה –

לא יהיה לי זמן להרבה דברים אחרים 😉